אלי ניסן הוא די ג'יי, מפיק ומוזיקאי שנולד בנתניה ופועל מתל אביב. לפני שעבר למוזיקה אלקטרונית הוא היה גיטריסט וזמר יוצר בלהקה הישראלית Portrait, והרקע הזה נשמע בחומר שלו עד היום. הוא פעיל בלב הסצנה התל אביבית מעל שני עשורים, לקח פסק זמן מהחזית ב-2011 והפך למפיק אולפן מבוקש, ובשנת 2015 חזר להופיע ולהוציא תחת שמו. ההפקות שלו יצאו בלייבלים Lost and Found של גיא ג'יי, Rumors של גיא גרבר, Do Not Sit On The Furniture ו-Balance.
הוא נולד בנתניה, ולפני שהגיע למוזיקה אלקטרונית היה גיטריסט וזמר יוצר בלהקה הישראלית Portrait. זו נקודת מוצא שונה מרוב המפיקים בסצנה שלו, ובראיון שנתן ב-2017 הוא תיאר אותה בעצמו: למרות שהיה גיטריסט קודם, תמיד נמשך לסינתיסייזרים, והרצון להיות מפיק אלקטרוני נגע בו הכי חזק.
המעבר הזה משאיר סימנים. מי שכתב שירים עם מבנה של פזמון ובית ניגש אחרת לטראק בן שמונה דקות: הוא חושב על מתח ושחרור, על נקודת שיא אחת ולא על שרשרת אירועים. הצד המלודי בחומר שלו נשען על זה.
יש לזה גם השלכה על סוג המועדון שמתאים לו. חומר שנבנה סביב מתח ושחרור זקוק לסט ארוך ולקהל שנשאר, ולא לרצפה שמתחלפת כל שעה. זו אחת הסיבות שהמפיקים מהקו הזה מזוהים עם מקומות מסוימים בתל אביב ולא עם כל אירוע.
הוא פעיל במרכז הסצנה היצירתית של תל אביב מעל שני עשורים. בשנת 2011 לקח פסק זמן מהחזית של תעשיית המוזיקה האלקטרונית והפך למפיק אולפן מבוקש, כלומר עבר לעבוד על החומר של אחרים במקום על שלו.
מהלך כזה נראה לעיתים כנסיגה, ובפועל הוא לרוב ההפך. ארבע שנים באולפן עם אמנים אחרים מלמדות דברים שקשה ללמוד לבד, ובעיקר איך נשמע חומר שעובד מול קהל ולא רק באוזניות.
ב-2015 הוא חזר לסצנה עם הופעות ברחבי תל אביב ועם עבודת אולפן תחת שמו. ב-2020 הגיע הקאמבק המשמעותי יותר: חזרה ללייבל Lost and Found, מהלך שסוקר במגזין When We Dip, ובאותה שנה יצאה גם הגרסה של רועי רוזנפלד לטראק שלו Karnaval.
רשימת הבתים שלו היא הדבר שמסביר הכי מהר איפה הוא ממוקם. אלה אינם לייבלים מסחריים אלא בתים אנדרגראונד עם קו צלילי מוגדר, וכל אחד מהם נבחר בקפידה על ידי מי שמנהל אותו.
| לייבל | מי עומד מאחוריו |
|---|---|
| Lost and Found | גיא ג'יי |
| Rumors | גיא גרבר |
| Do Not Sit On The Furniture | המועדון מסאות' ביץ |
| Balance | לייבל אוסטרלי ותיק |
יציאה בשני לייבלים שמנוהלים בידי אמנים ישראלים מהשורה הראשונה אינה מקרית. בבתים כאלה החתימה על אמן היא בחירה אישית של הבעלים, ולא החלטה של ועדה מסחרית.
Balance ו-Do Not Sit On The Furniture מוסיפים לתמונה את הצד הבינלאומי. הראשון הוא לייבל אוסטרלי ותיק שבנה את המוניטין שלו על סדרות מיקסים ארוכות, והשני הוא הלייבל של מועדון מסאות' ביץ שבמיאמי. שניהם מזוהים עם מוזיקה שמתפתחת לאט, וזה מדויק לחומר שלו.
הוא מוזכר בשורה אחת עם דור המפיקים האנדרגראונד הישראלי: גיא מנצור, Khen, גיא ג'יי ורועי רוזנפלד. זו קבוצה מוגדרת היטב, עם קו צלילי משותף ועם נוכחות בינלאומית אמיתית.
נקודה אחת שכדאי לדייק: יש שמסווגים אותו כאמן האוס מיינסטרים, וזה לא נכון. הוא יושב בפרוגרסיב ובמלודי האוס האנדרגראונד, וזה הבדל מהותי גם בסאונד וגם בסוג האירועים שבהם הוא מנגן.
מה שלא הצלחנו לאמת הוא פעילות שוטפת משנת 2024 ואילך ממקור עצמאי. הקטלוג והמעמד ברורים, לוח ההופעות העדכני פחות. את האירועים שמתקיימים בפועל בתל אביב ואת הכרטיסים אליהם אפשר לבדוק בקלאברים.
השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם עם הצעה משלתמת