ג'יי וויוז הוא יונתן דגן, יליד 16 בפברואר 1982, מפיק ומנהל אמנותי שחי ופועל מניו יורק. הוא פעל קודם תחת השם J.Viewz, הוציא ארבעה אלבומי אולפן, והיה מועמד פעמיים לפרס גראמי על עיצוב אריזה ועל ניהול אמנותי. הוא יצר את הדגימה המובילה של Drip Too Hard של ליל בייבי וגאנה, שהגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד. חשוב לדעת מה הפורמט שלו: הוא מופיע בקונצרטים אודיו-ויזואליים בנויים, ולא בסטים של די ג'יי במועדונים או במסיבות.
מאחורי השם עומד יונתן דגן, יליד 16 בפברואר 1982, שחי ופועל מניו יורק. הוא פועל היום תחת השם J.Views, וקודם לכן תחת הכתיב J.Viewz. שינוי הכתיב לאורך הקריירה הוא פרט שכדאי להכיר, כי הוא מפצל את התוצאות כשמחפשים אותו.
התיאור המקצועי שלו רחב מהרגיל: פזמונאי, מפיק, יוצר גרסאות ומנהל אמנותי. ההפקה שלו נשענת על אלמנטים נוסטלגיים כמו דגימות, סרטי מגנט אנלוגיים וסינתיסייזרים, והיא מתוארת כרב-שכבתית ומפורטת. הוא מערבב ברייקביט, ג'אז, פולק, ניו וייב ו-R and B עם זמרים ומוזיקאים אורחים.
זו הנקודה החשובה ביותר להבין לגביו, וכדאי לומר אותה בלי לטשטש. הוא אינו אמן נייטלייף. ההופעות שלו הן קונצרטים אודיו-ויזואליים, כלומר מופע בנוי עם רכיב חזותי שנוגן מול קהל יושב או עומד, ולא סט די ג'יי במועדון או במסיבה.
ההבדל הזה משנה את הציפייה. מי שמחפש שם לליין של מסיבה לא ימצא אותו שם, ומי שמחפש מופע מוזיקלי מעוצב כן. ההופעה המתועדת הבולטת שלו היא ב-Terminal 5 בניו יורק באוגוסט 2012, אולם מופעים ולא מועדון ריקודים.
הזהות הכפולה שלו כמפיק וכמנהל אמנותי מסבירה למה. שתי מועמדויות הגראמי שלו אינן על מוזיקה במובן הצר: הראשונה, ב-2012, על עיצוב האריזה של האלבום rivers and homes, והשנייה, ב-2016, על הניהול האמנותי של האלבום 401 Days. בשני המקרים הפרס נוגע לצד הוויזואלי.
| אלבום | שנה | הערה |
|---|---|---|
| Muse Breaks | 2005 | אלבום בכורה |
| rivers and homes | 2011 | מועמדות גראמי לעיצוב |
| 401 Days | 2016 | מועמדות גראמי לניהול אמנותי |
| 401.1 | 2017 | המשך לאלבום הקודם |
ב-2018 הוא יצר את הדגימה המובילה של Drip Too Hard של ליל בייבי וגאנה. הסינגל קיבל תקליט פלטינה כפול חמש מאיגוד התעשייה האמריקאי והגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100.
זה תפקיד שרוב הקהל לא רואה. יוצר הדגימה אינו מופיע בקרדיט הראשי של הלהיט, אבל הצליל שהוא בנה הוא מה שמזהים בשנייה הראשונה. עבור מפיק, הישג כזה שווה יותר מהופעה בודדת: הוא מכניס אותו למעגל העבודה של התעשייה האמריקאית.
מעבר למוזיקה הוא פועל גם בעולם הדיגיטלי. יחד עם סוכנות היצירה הדנית Hello Monday הוא יצר את DNA Project, אתר אינטראקטיבי שזכה ב-Silver Lion בקאן ליונס, במועמדות לפרס ווב, בתואר אתר החודש של Awwwards, בפרס FWA, בעיפרון D and AD ובפרסי ה-One Show.
הוא גם מלמד. הסדרה Organic Electronics, בשיתוף פלטפורמת Splice, היא סדרת חבילות דגימות עם שלוש מהדורות עד 2020, ולצדה סרטוני עומק על טכניקות שכבות והפקה. בזה הוא דומה למפיקים הבודדים שבחרו לפתוח את שיטת העבודה הפרטית שלהם לציבור הרחב.
לסיכום ובלי לעגל פינות: זהו שם ישראלי משמעותי בעולם ההפקה הבינלאומי, אך לא אמן שמופיע בליינים של מסיבות. את הליינאפים והכרטיסים למה שכן מתקיים בישראל אפשר למצוא בקלאברים.
השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם עם הצעה משלתמת